פסק-דין בתיק ת"א 11714-09

התובע יליד 26.1.69 נפגע בתאונת דרכים, שהיתה גם תאונת עבודה, כשהוא רכוב על אופנוע הרשום על שמו. התאונה ארעה ביום 10.5.05. כאמור, התאונה היתה גם תאונת עבודה ונכותו של התובע  נקבעה על ידי המל"ל והיא הועמדה על 23.5%  נכות משוקללת. המל"ל הפעיל את תקנה 15 והנכות  שנקבעה היא 36%.  בנוסף נקבעו נכויות זמניות בשיעורים משתנים  כפי שיפורט בהמשך.

הנתבעת הכחישה בתחילה את עצם אירוע התאונה ואת חבותה ואולם במהלך הדיון ובסיכומים זנחה טענה זו  לפיכך המחלוקת בין הצדדים הינה בשיעור הנזק בלבד.

התובע שותף ב- 50% בחברת י.א. תקשורת בע"מ (מדובר בחברה שהיתה בתחילה שותפות) שעוסקת במכירת מכשירים של חב' פלאפון והתקנות . לדבריו, חלוקת התפקידים בינו לבין שותפו היו כך שהשותף התעסק בכל הקשרים עם הספקים וניהול החשבונות והתובע היה איש המכירות. במסגרת תפקידו זה סובב התובע עם רכב ונגרר במקומות שונים כגון בסיסי צה"ל ומשטרה וכן היה עוסק בשיווק המוצרים מדלת לדלת.  התובע היה המרכיב של הדיבוריות בכלי הרכב של הלקוחות. התשלום היה מתקבל מחב' פלאפון לפי כמויות המכירה וההרכבות.

לטענת התובע לפני התאונה הוא היה עובד שעות רבות לעיתים אף משעה 9:00 עד 24:00 ואולם לאחר התאונה הוא לא יכול היה עוד לשמש כסוכן נוסע והוא עובד בחנות כ- 5 שעות ביום בלבד.  שותפו של התובע תמך אף הוא בעדותו בתיאור העובדות כמפורט לעיל.

התובע טוען כי כיוון שהוא לא יכול יותר לשמש כסוכן נוסע יש לחשב את הנזקים לפי נכות תיפקודית של 100% ולפחות לפי שיעור ההפסד של שכרו כפי שעולה מהנתונים ואילו הנתבעת טוענת כי שכרו של התובע לא נפגע כלל. לטענתה, התובע כבעלים של החברה, החליט להפחית  את משכורתו אך מנגד נטל הלוואות, כך ששכרו ביחד עם ההלוואות משתווה לשכר שותפו. לטענת הנתבעת אמנם התובע כינה את הסכומים שלקח כהלוואות ואולם עיון בדוחות החברה מגלה שאין חיוב ריבית על הסכומים שנטל התובע לפיכך אין מדובר בהלוואות אלא בשכר רגיל שלצורך התביעה נקרא הלוואה.

התובע טוען  עוד כי כתוצאה מהתאונה הוא לא יכול גם להתקין דיבוריות ולכן הוא שולח למתקין אחר וגם כתוצאה מכך , בנוסף לכך שהתובע אינו יוצא עוד למכירות, העסק עבר מרווח להפסד.  הנתבעת טוענת כי המכירות של העסק לא פחתו ומכל מקום ככל שיש שינויים בהכנסות העסק הם לא נובעים מנכותו של התובע או מהתאונה אלא משינויים שעבר ענף הטלפונים הסלולריים.

לנתבעת טענות נוספות לפיהן נכותו של התובע והפסדי ההשתכרות, ככל שישנם, נובעים גם מתאונות קודמות בהן היה מעורב התובע ושבגינן נקבעו לו אחוזי נכות.

התובע טוען כי לאחר התאונות הקודמות חזר לעבוד כרגיל והתאונה נשוא תיק זה היא זו שגרמה לירידה בהכנסותיו.

כאמור לעיל, התאונה היתה תאונת עבודה והתובע מקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. הצדדים אינם חלוקים על כך שמסכום הפיצוי שיקבע שמגיע לתובע, יש לנכות את תקבולי המל"ל ואולם הם חולקים בשאלה  האם במקרה שיקבע שהפיצויים נבלעים בתקבולי המל"ל יהיה זכאי התובע ל- 25% משיעור הפיצוי שיקבע.

לטענת התובע התאונה ארעה כאשר נסע על אופנוע שבבעלותו הפרטית ולא בבעלות העסק. לפיכך, ועל אף שהוצאות אחזקתו משולמים על ידי החברה, הוא זכאי לקבל 25% מסכום הפיצוי ואילו הנתבעת טוענת כי הרישום של הרכב הוא דקלרטיבי בלבד להבדיל מבעלות הקניינית. בפועל האופנוע שייך לבית העסק וכל הוצאות אחזקתו משולמים על ידי בית העסק לכן מדובר באופנוע שהבעלות "האמיתית" בו היא של העסק.

לטענת הנתבעת, התובע ושותפו מסרו בתביעה שהוגשה למל"ל שהתאונה אירעה ברכב של החברה. בנוסף לאמור התובע העיד כי יתכן שהאופנוע נרכש בכרטיס אשראי של החברה וברור גם מהדוחות של החברה שהוצאות האחזקה של האופנוע והפחת נרשמים בספרי החברה. לכן, טענת הנתבעת היא שמדובר ברכב מעביד ולפיכך אם מסקנת ביהמ"ש תהיה שהתביעה "נבלעת", התובע לא יהיה זכאי לקבל 25% מהפיצוי.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנות כדלקמן:

א. יש לחשב את הפיצוי שינתן לתובע בחישוב אקטוארי לפי שיעור הנכות הרפואית שלו. לא ברור מתוך העדויות והמסמכים שכל הפסדיו של התובע נובעים מהתאונה. בוודאי ישנן השלכות גם להתנהלות המשק הסלולרי בכלל על התנודות בהכנסות העסק.  לא ברור גם שהסכומים שנטל התובע כהלוואה אכן יוותרו כאלה, שכן, התובע לא מחוייב בריבית בגינם. מאידך, הנכות שנקבעה לתובע הינה נכות אורטופדית ובנכות כזו, בדרך כלל בהעדר סיבות שלא לעשות כן, יש לקבוע  שהנכות הרפואית היא גם הנכות התפקודית. באשר לנכויות שנקבעו בגין תאונות קודמות, הנתבעת לא הגישה בקשה לסתור את קביעת המל"ל לפיכך הנכות שנקבעה במל"ל היא הנכות הקובעת.

שכרו של התובע עובר לתאונה היה כ- 6,140 ש"ח לחודש שכר זה ממודד  להיום הוא כ- 7,400 ש"ח לחודש. (ראו לענין זה נספחים ז' ו- ח' לתצהירו של התובע). בהתחשב באמור ובהתחשב בנכויות הזמניות והנכות הצמיתה שנקבעו לתובע במל"ל אלה סכומי הפיצוי המגיעים לתובע:

א. כאב וסבל  בהתאם לנכות הרפואית ולימי האישפוז   -   46,300 ש"ח.

ב. הפסד שכר בעבר -

      לתובע נקבעו נכויות זמניות כדלקמן:

       מיום 10.8.05 עד 28.8.05 50%

       מיום 29.8.05  עד 31.10.05  100%